"Mean Girls" הוא סרט קומדיה אמריקאי מצליח אשר יצא לאקרנים בשנת 2004 וזכה במהרה למעמד של סרט קאלט, בעיקר בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים. הסרט מבוסס באופן רופף על הספר העיוני "Queen Bees and Wannabes" מאת רוזלינד וייזמן, שמתאר את הדינמיקה החברתית המורכבת בין נערות בגיל ההתבגרות. התסריט נכתב על ידי הקומיקאית טינה פיי, אשר הצליחה לזקק תובנות פסיכולוגיות וחברתיות מורכבות להומור חד, שנון, ולעיתים אף אכזרי, המועבר בסגנון קליל, מבריק וקל לעיכול.
עלילתו של הסרט עוקבת אחר קיידי הרון, נערה בת 16 שגדלה באפריקה עם הוריה הזואולוגים. כאשר היא שבה לארצות הברית ונרשמת לתיכון ציבורי לראשונה בחייה, היא נחשפת למציאות החברתית המבלבלת של בתי ספר אמריקאים. מה שנראה תחילה כמערכת תמימה של קבוצות חברתיות, מתברר עד מהרה כזירה טעונה, מלאה באינטריגות, תחרותיות, מסכות חברתיות, ובעיקר לא מעט רוע במסווה של חברות.
הפקה וצוות יוצרים
הסרט הופק על ידי לורן מייקלס, המפיק המיתולוגי של תוכנית המערכונים "Saturday Night Live", בשיתוף פעולה עם פרמאונט פיקצ'רס. טינה פיי, שכתבה את התסריט, גם משתתפת בסרט בתפקיד המורה לגאומטריה, גברת נורברי. הבימוי הופקד בידיו של מארק ווטרס, שביסס את הסרט על חזון ריאליסטי למחצה עם טאץ' סאטירי ברור. הסגנון החזותי של הסרט מאופיין בצבעים עזים, תלבושות בולטות ועיצוב מוקפד של הדמויות והסצנות, שנועד להדגיש את הפער בין המראה הנוצץ של העולם החברתי לבין המורכבות והכאב שמאחוריו.
הליהוק היה מהותי להצלחת הסרט. לינדזי לוהן נבחרה לתפקיד הראשי של קיידי, והופעתה זכתה לשבחים על היכולת להעביר תמימות לצד שאפתנות. רייצ'ל מקאדמס גילמה את רג'ינה ג'ורג', ה"מלכה" המרשעת של קבוצת ה"פלסטיות", דמות שזכתה למעמד איקוני. לצידן הופיעו אמנדה סייפריד בתפקיד קארן האנטי, ולייסי שבר בתפקיד גרטשן ווינרס. גם דמויות המשנה גולמו באהבה ובדייקנות, מה שתרם לאותנטיות של הדינמיקה בין התלמידים והמורים כאחד.
ז'אנר וסגנון
"Mean Girls" משתייך לז'אנר הקומדיה, אך הוא משלב בתוכו גם דרמה חברתית, סאטירה ואפילו נגיעות קלות של רומנטיקה. הסרט בוחן תמות מרכזיות כמו זהות עצמית, נאמנות, כוח חברתי, דימוי גוף, וגיל ההתבגרות – הכל בתוך עולם תיכון סטריאוטיפי אך מזוהה היטב. הסאטירה בו נוקבת, ולעיתים אף מצמררת, אך היא עטופה באריזת פופ קלה ונגישה.
הקומדיה בסרט נובעת הן מהמצבים והן מהשפה, כאשר התסריט של טינה פיי משלב בדיחות שנונות עם תובנות פסיכולוגיות. הסרט עושה שימוש רב במשפטים קליטים שהפכו לציטוטים חוזרים בקרב מעריצים ("On Wednesdays we wear pink", "That's so fetch"), מה שתרם להפיכתו לתופעה תרבותית של ממש.
עלילה ודמויות
הסרט נפתח כשקיידי מגיעה לבית הספר החדש ומתחילה להתוודע לקבוצות החברתיות השונות. היא יוצרת קשר עם ג'אניס ויאן ודמיאן, שני תלמידים אאוטסיידרים שמזהירים אותה מה"פלסטיות" – שלוש נערות פופולריות אך שטחיות שמכתיבות את הסטנדרטים החברתיים של בית הספר. קיידי, בתחילה, מנסה לשמור על זהות עצמאית, אך מסכימה לחדור לשורות ה"פלסטיות" כדי לרגל אחריהן ולנקום ברג'ינה ג'ורג'.
אולם עם הזמן, היא נשאבת לתוך העולם של רג'ינה, ומתחילה לאמץ את הקודים, הלבוש וההתנהגות של ה"פלסטיות". היא גם מתאהבת בארון, בן זוגה לשעבר של רג'ינה, מה שמעורר קנאה, סכסוכים ומעגל הולך ומתרחב של שקרים ומניפולציות. ככל שקיידי עולה בסולם הפופולריות, כך היא מאבדת את עצמה, את חבריה האמיתיים, ואת תחושת הזהות שלה.
הסרט מגיע לשיאו כאשר המתח החברתי מתפוצץ באירוע בית ספרי מיוחד, שבו המנהלת והיועצת החינוכית מנסות לשקם את מערכת היחסים בין הבנות. קיידי מתעמתת עם מעשיה, מבקשת סליחה, ומשיבה לעצמה את השליטה על חייה. הסוף מביא עימו תחושת סגירת מעגל, אך לא בדרך סכרינית, אלא תוך שמירה על המורכבות הרגשית שהסרט בנה.
קבלה וביקורת
"Mean Girls" זכה לביקורות חיוביות עם יציאתו, הן מצד מבקרים מקצועיים והן מצד הקהל הרחב. רבים היללו את התסריט החכם של טינה פיי, את המשחק המשכנע של השחקניות הראשיות, ואת היכולת של הסרט לשקף תופעות חברתיות מורכבות מבלי להפוך לדידקטי או מטיפני. עם השנים, הפך הסרט לאחד החשובים בז'אנר סרטי התיכון, והוזכר תדיר יחד עם קלאסיקות כמו "Clueless" ו-"Heathers".
במיוחד בלטה השפעתו התרבותית. "Mean Girls" הפך לציטוט בלתי נגמר במדיה החברתית, קטעים ממנו הפכו לממים, ושורות מתוכו הונצחו באינספור חיקויים, תכניות מערכונים, ואף שירים. הסרט אף זכה לעיבוד מוזיקלי מצליח בברודוויי, גם הוא בכתיבתה של טינה פיי, מה שמעיד על העוצמה של הנרטיב והדמויות גם עשור ויותר לאחר יציאתו המקורית.
השפעה ותרבות פופולרית
הסרט לא רק תיאר מציאות חברתית, אלא גם עיצב אותה. תובנות כמו כיצד שפה יוצרת היררכיה חברתית, כיצד בנות מפעילות כוח באופן שונה מבנים, ואפילו המושג של "מיקרו-אלימות", נכנסו לשיח התרבותי והאקדמי בעקבות הסרט. במקביל, "Mean Girls" תרם להעלאת המודעות הציבורית לתופעות של אלימות בבית הספר, במיוחד כאשר היא מתבטאת בצורות לא פיזיות כמו חרמות, רכילות, השפלה ופגיעה פסיכולוגית מתמשכת. בנוסף, הסרט קידם את הקריירות של השחקניות המרכזיות, ובעיקר את רייצ'ל מקאדמס, שהפכה מאז לשם דבר בקולנוע ההוליוודי.
יום רביעי, שבו לובשות ורוד, הפך לבדיחה חוזרת בעשרות אלפי פוסטים; האינטרנט אימץ את יום ה-3 באוקטובר, תאריך שמוזכר בסרט, כיום "Mean Girls Day". במובנים רבים, מדובר באחד הסרטים הראשונים של עידן האינטרנט שנבנו סביבם תרבות מעריצים דיגיטלית – מה שהעצים את השפעתו והקנה לו חיי מדף ארוכים.
סיכום
"Mean Girls" הוא הרבה יותר מסרט נעורים. מדובר ביצירה קולנועית שמתבוננת בעין חדה אך אוהבת במורכבות של גיל ההתבגרות, בדינמיקה בין בנות, ובמחיר של פופולריות. בזכות הכתיבה החכמה, הבימוי המהודק, והמשחק המדויק, הסרט הפך ליצירה על זמנית, שאינה רק משעשעת אלא גם נוגעת, מעוררת מחשבה, ובלתי נשכחת. הסרט מצליח לעמוד במבחן הזמן, ולהישאר רלוונטי גם לדורות צעירים בעידן משתנה של תרבות נוער וזהות חברתית.
כתוביות בחינם לסרט ילדות רעות (2004)
כתוביות בעברית בחינם לילדות רעות
