Legally Blonde (2001) הוא סרט קומי-רומנטי-דרמטי אמריקאי שמצליח, באופן לא שגרתי, לאחד בין סיפור סינדרלה מודרני, סטירה תרבותית, והעצמה נשית, מבלי לאבד לרגע את קלילותו. הסרט, בבימויו של רוברט לוקטיק ובכיכובה של ריס וית'רספון, הפך לא רק לשובר קופות עם קהל נאמן, אלא גם לאייקון תרבותי של תחילת שנות ה-2000 – ולחומר לימוד בלתי רשמי על מגדר, דימוי עצמי והשתלבות נשית בזירות גבריות מסורתיות.
הסרט מבוסס על רומן מאת אמנדה בראון, שנכתב בהשראת חוויותיה כסטודנטית ל-Harvard Law School. התסריט, אותו עיבדו קארן מקולה וקריסטין סמית', מצליח להלך על חבל דק: מחד, להציג עולם שטחי וסטריאוטיפי במכוון – ומאידך, לחשוף את המורכבות והאינטליגנציה שמסתתרות מתחת לפני השטח.
העלילה
אל וודס (ריס וית'רספון), נשיאת אחוות "דלתא נו" ב-UCLA ומתמחה באופנה, נראית בתחילת הסרט כמו התגלמות הקלישאה של "הבלונדינית הטיפשה". היא מאוהבת עד מעל הראש בוורנר הנטינגטון השלישי (מתיו דייוויס), בן למשפחה יוקרתית שמתחיל לימודי משפטים בהרווארד. כשוורנר נפרד ממנה בטענה שהוא זקוק ל"אשת קריירה רצינית", אל מחליטה להוכיח לו – ולעצמה – שהיא יכולה להיות בדיוק זה.
היא מתמודדת עם תנאי הקבלה הלא פשוטים של הרווארד, עוברת את מבחן ה-LSAT בציון גבוה במיוחד (179 מתוך 180), ומתקבלת. מהר מאוד היא מגלה שעולם המשפט שונה לחלוטין מהבועה החברתית שהיא הכירה: קר, גברי, מרוחק ועמוס תחרות. הסטודנטים סביב אל עסוקים כל הזמן בניתוח פסקי דין, סיכומי שיעורים ועבודות אקדמיות – עולם שונה בתכלית מזה שממנו באה, אך כזה שהיא לומדת בהדרגה לא רק לשרוד בו – אלא גם לבלוט.
גיבורה בלתי צפויה
מה שמרתק בסרט הוא ההיפוך ההדרגתי של הדינמיקה: אל, שבתחילה זוכה ללעג על הלבוש הצבעוני שלה, חיבתה לכלבים ועיסוקה בעיצוב ציפורניים, מתחילה להביס את יריביה בכלים שהם עצמם מעריכים – ידע משפטי, תעוזה, חשיבה יצירתית ויכולת ניתוח. וית'רספון מגלמת את הדמות בעדינות ומודעות עצמית, עם שילוב של תום וחכמה שמצליח לכבוש את הצופים מבלי לגלוש לקריקטורה.
צוות שחקנים וביצועים
מעבר לריס וית'רספון המצטיינת, הסרט מציג קאסט משנה צבעוני ומדויק: סלמה בלייר בתור ויויאן הקשוחה והיהירה שמגלה אנושיות בהמשך הדרך; לוק וילסון כעוזר ההוראה החביב שעוזר לאל לראות את עצמה בעיניים אחרות; ג'ניפר קולידג' כפאולט – קוסמטיקאית שמספקת לסרט את אחת הסצנות האהובות ("bend and snap"), ואפילו ויקטור גרבר בתור הפרופסור המצליח אך לא מוסרי.
הפקה, עיצוב ופסקול
העיצוב האומנותי של הסרט מלא בגוונים ורודים, חללים מבריקים וביגוד אופנתי – פרודיה מודעת לעצמה שמשרתת את המהפך של הדמות. גם הפסקול – עם שירים קליטים של מיסי אליוט, היי-צ'ר, ועוד – מעצים את התחושה של סרט מהנה עם לב גדול. תקציב הסרט עמד על כ-18 מיליון דולר, וההכנסות חצו את ה-140 מיליון – הוכחה לכך שהקהל היה צמא לדמות כזו, שמצליחה להיות גם פמיניסטית וגם כיפית.
ביקורות והשפעה
הביקורות היו חיוביות ברובן: רבים שיבחו את וית'רספון על הופעה חיננית ומתוחכמת שמרימה תסריט שעלול היה בקלות להפוך לקלישאתי. עם הזמן, הסרט זכה גם לעדנה אקדמית – ניתוחים מגדריים וסוציולוגיים, עיבוד למחזמר מצליח בברודווי, ואפילו המשך קולנועי (Legally Blonde 2) וסרט שלישי שמתוכנן.
כיום, Legally Blonde נחשב ליותר מעוד קומדיה קלילה: הוא דוגמה מובהקת לכך שקול נשי, גם כשהוא עטוף בגלוס ורוד ובכלב מסוג צ'יוואווה בשם ברוזר, יכול לייצר תנועה תרבותית של ממש. בסופו של דבר, זהו סרט על גילוי עצמי, על כך שהדרך להצלחה לא חייבת להיראות כמו של כולם – וגם, איכשהו, על כך שגם כשאתה עוסק בעבודות אקדמיות יבשות – מותר לך להיראות נהדר בזמן שאתה עושה את זה.
כתוביות בחינם לסרט לא רק בלונדינית (2001)
כתוביות בעברית בחינם ללא רק בלונדינית
